

האבן נשארה. כל השאר חדש.
הבניין ההיסטורי עומד בסמטה שקטה בין הרובע הארמני לרובע היהודי. את מה שהאבן נתנה לא נגענו: תקרות מקומרות, קשתות, חלונות עמוקים וחצר פנימית.
בתוכו בנינו חדרים לבנים ושקטים: ברזל שחור, עץ טבעי, מצעים צחורים ופרחים צהובים על השולחן. אין שני חדרים זהים, כי אין בבית שתי קשתות זהות.
ובערב, עולים למרפסת. גגות הרובע מתחת, הר הבית באופק, והעיר כולה משתתקת.




